חיפוש
הזמן עכשיו הורדה ניסיון לחודש

קורס הנהלת חשבונות לבעלי לב חלש

9. קורס הנהח"ש - תורת הקבלה

 

 

קורס הנהלת חשבונות לבעלי לב חלש - תורת הקבלה

שלום [[שם]]:

אנו שמחים לשלוח לך את השיעור השבועי בקורס. השבוע נעסוק בתורת הקבלה, אבל לא זו שבשמיים אלא כאן על הארץ.

בברכה,
דרור סדן, מנכ"ל
dror@caspit.biz

חובותיו העיקריים של בעל העסק

בשיעורים הקרובים זה נכיר שני מסמכים בסיסיים שחייבים ללוות כל עסקה:
• קבלה
• חשבונית מס
בנוסף נכיר את הזמנת העבודה שהיא חובה על חלק מבעלי העסקים.

הקבלה

הקבלה היא במהותה אישור ללקוח שקיבלתם ממנו תשלום.
הצורך בקבלה ברור מאליו.

אנחנו מרגישים בו לדוגמה כאשר רוכשים רכב, או שוכרים דירה ומשלמים דמי קדימה. מייד מבקשים מהמוכר או מהמשכיר אישור בכתב ששילמנו לו. את התפקיד הזה בדיוק ממלאת הקבלה.

אגף מס הכנסה מתעניין מאד בקבלה של הכספים, משום שזו אבן בסיס לחישוב ההכנסה שלנו. לכן תקנת ניהול ספרים מכתיבה כיצד מי חייב להפיק קבלה, כיצד יראו הקבלות, ומתי הן תופקנה.

מי צריך להפיק קבלה?

התשובה קצרה: כ ו ל ם, גם מי שלא חייב להפיק חשבוניות מס, וגם עוסקים פטורים, וגם ... וגם ...
וגם אתה שקורא את המאמר.

עבור מה יש להפיק קבלה?

קבלה יש להפיק עבור כל "תקבול". "תקבול" הוא תשלום במזומן, בשיקים דחוים או בשיקים מזומן, בכרטיסי אשראי, בהעברה בנקאית, וגם בתשלום ששילם הלקוח לצד שלישי עבורנו.

לא מפורט, האם תשלום בשווה כסף (במטבעות זהב, יהלומים, בבארטר או בצורה אחרת של שווה כסף) הוא תקבול. אנ מאמין שכן.

חשוב לדעת, שכמובן שחייבים להפיק קבלה עבור תשלומים על המוצר או השירות שמכרנו ללקוח, אבל גם עבור שיק בטחון שלקוח נותן לספריית וידאו (אם השיק לא ריק ומפורט בו סכום) , או שיק ערבון להחזרת ציוד שהושאל (שוב, אם השיק לא ריק ומפורט בו הסכום), עבור שיק שקיבלנו כפיקדון, וגם (לא עלינו ...) עבור גמילות חסדים שקיבלנו.

מעניין ששיק ריק (ללא סכום) גם אם הוא חתום איננו תקבול. מקרה אופייני הוא פנקס שיקים חתום שנותן לקוח של רואה חשבון, בכדי שרואה החשבון ישלם את המע"מ ומקדמות המס עבורו.

כיצד יראו הקבלות?

קבלה צריכה לכלול את הפרטים הבאים:
1 פרטי העסק, כולל מספר עוסק מורשה (או עוסק פטור, או ח.פ. לפי העניין).
2 תאריך.
3 אם מדובר במכירה קמעונאית מזומן (בדומה למכירה בקיוסק או בחנות) אין חובה לפרט את שם הלקוח.
4 אם המכירה אינה במזומן או אינה מכירה בחנות או בקיוסק יש לפרט את שם הלקוח וכתובתו. אם יש לנו ספר לקוחות, שבו רשומות הכתובות של הלקוחות, אפשר לוותר על הכתובת.
5 תיאור קצר של מהות העסקה.
6 אם התשלום היה בשיק יש לפרט גם את מספר השיק, שם הבנק, מספר הסניף, וזמן הפירעון של השיק. נהוג לכתוב את 4-5 הספרות הימניות ביותר של מספר השיק ושל מספר החשבון. אין צורך במספר המלא.
7 בדומה, אם התשלום היה בכרטיס אשראי יש לפרט את פרטי הכרטיס.
8 חתימה של מי שהפיק את הקבלה.

קבלות חייבים להפיק מספר כרוך, כלומר לא ניתן להדפיס אותן בוורד או באקסל.

למרבה ההפתעה, לא חייבים להדפיס קבלות בבית דפוס, אלא אפשר להשתמש בפנקס קבלות שרוכשים בחנויות לצרכי משרד.

כן חובה להחתים את הקבלות בחותמת העסק (בכדי שפרטי העסק יופיעו על הקבלה), ולוודא שיש לקבלות מספור רציף (בכדי לענות על החובה לשמור על רצף המספור של מסמכים).

לקבלות אין "מקור" ו"העתק" כמו לחשבוניות. כמובן, שכשמפיקים קבלה צריך לתת עותק אחד ללקוח, ולשמור בעסק עותק אחד לתיעוד, אבל אין חובה שיהיה כתוב על הקבלה "מקור".

מצד שני העתק של קבלה שמפיקים ממערכת הנהלת חשבונות ממוחשבת כמו כספית, צריך להיות מסומן ב"העתק". לכן כספית מסמנת קבלות במקור ובהעתק כמו חשבוניות.

תיעוד של ניכוי במקור

לפי תקנות ניהול ספרים אין חובה לתעד בקבלה את הניכוי במקור.

כספית מאפשרת לך לרשום בקבלה את הניכוי במקור משתי סיבות:

1. להשלים את סכום התשלום לסכום החשבונית ולאזן את העסקה.

2. לתעד את הניכוי במקור, שיועבר אחר-כך לדו"ח מקדמות מס (שעליו נסביר באחד מהשיעורים הבאים).

הנה דוגמה לקבלה תקינה:

מתי צריכים להפיק קבלה?

את הקבלה יש להפיק "סמוך" לקבלת התשלום.

מהו "סמוך"?

בתי המשפט מפרשים את "סמוך" במובן של "מייד".
כלומר, מייד לאחר שקיבלת את התשלום ולפני שאתה עובר לפעולה או הלקוח הבאים.
"אי רישום תקבול" (שהוא השם הרישמי ל-"לא הפקת קבלה") היא עבירה שקל לבדוק אותה וקל להוכיח אותה, ולכן היא נבדקת כמעט בכל ביקורת של מס הכנסה.
מהרגע שהוכחה הטענה של "אי רישום תקבול" הדרך קצרה לפסילת ספרים, מכיוון שרישום ההכנסות הוא הבסיס לקביעת ההכנסה.

לא מתקבלות טענות שהסכום שלא נרשם הוא פעוט או קטן.

בית המשפט קבע כבר מספר פעמים, שדווקא במקרים של סכומים קטנים, יש צורך בהקפדה גדולה יותר של בעל העסק, משום שקל לשכוח את הסכומים הקטנים.
הנה מקרה לדוגמא: פסילת ספרים בשל אי רישום של קניה בסך 7.50 ₪.

גם לא מתקבלות טענות שמדובר בתשלום בשיק למוטב בלבד (כלומר שהשיק חייב להיות מופקד לחשבון הבנק של העסק בלבד), ולכן לא יתכן שתהיה כאן העלמת מס.

הנה מספר אנקדוטות בעניין:

מסעדה - בתצפית שנערכה בזמן קניית ביקורת נראו מספר אוטובוסים שהנוסעים מקבלים שירות במסעדה, משלמים עבור האירוח והתקבולים לא נרשמים, אלא מונחים בכיסו של רב המלצרים במסעדה. ביום המבצע הזדהו המבקרים, נערכה ביקורת ניהול ספרים ונמצא אי רישום תקבולים בסך 3,608 ₪. הבעלים טען: "אין אפשרות בלחץ לרשום כל דבר".

קניית ביקורת סמויה נערכה בקונדיטוריה וביום הביקורת, כשהזדהו המבקרים בפני בעל העסק, הוא נמלט מהמקום עם תקבולי הקופה ועם ספרי החשבונות. לקונדיטוריה הוזעקו חוקרים ואלה השאירו אצל מייצגו הזמנה לחקירה.

בתצפית שערכו המבקרים במכון יופי בפתח תקווה נראתה לקוחה ששילמה 105 ₪ בגין טיפול ציפורניים. בעלת מכון היופי הסבירה את העדר רישום התקבול בכך שלקוחה אחרת ביקשה ממנה איפור לפורים והיא התכוונה לרשום מאוחר יותר בספר הקבלות.

מה עושים כאשר מקבלים תשלום מחוץ למקום העסק?

בעיה מוכרת היא איש מכירות של העסק שנמצא אצל לקוח ומקבל תשלום עבור העסק. לאנשי מכירות אין בדרך כלל פנקסי קבלות. לכן הוא לוקח את התשלום בלי להפיק קבלה.

במקרה כזה יש להקפיד שהתשלום יהיה

  • בשיק,
  • על השיק לשרטט באלכסון || ("קרוס". לציין שניתן לקבל את תמורתו רק בהפקדה לחשבון בנק),
  • לרשום "לא סחיר",
  • לוודא שהוא לפקודת העסק (בלבד, כלומר לא לפקודת צד שלישי ולא מצוין בו "לפקודת א' או ב'"),
  • ולוודא שרשום בו תאריך הפירעון.

רק במקרה זה ניתן לדחות את הוצאת הקבלה, עד שמגיעים למשרד אבל לא מאוחר מהיום הבא.

סיפור ששמענו פעם עסק בבעיה כזו בדיוק.
איש המכירות נעצר בביקורת דרכים של מס הכנסה ובחיפוש נמצא השיק שלא נרשמה לא קבלה. בעל העסק עבר תלאות רבות בעקבות העניין. לא עזרה הטענה שהשיק היה נרשם מיד כשאיש המכירות היה מגיע לבית העסק.

פיתרון שמרבים להציע אותו הוא להכניס את השיק למעטפה ולחתום אותה. הרעיון הוא שכך איש המכירות הופך ל"שליח", ולא נציג של העסק. אין לזה ביסוס, ובודאי לא ביסוס חוקי. בקיצור אל תסמכו על שיטה זו.

לחוליית הביקורת של מס הכנסה אין סמכות לחיפוש גופני

עוד דבר שכדאי לדעת, ביקורת רגילה של מס הכנסה אינה כוללת סמכות לחיפוש גופני. בכדי לבצע חיפוש גופני על צוות הביקורת להצטייד מראש בצו חיפוש.

כלומר, אין חובה להציג שיקים שנמצאים בארנק שבכיסך,

וגם ואין צורך להסביר מה מקורם של השיקים האלה.

ההסטוריה של המיסים – חוואיי המיסים

במאה ה-16 היו "חוואיי מיסים". אחד כזה היה מתמטיקאי ואביו של בלז פסקל – מתמטיקאי מחונן בעצמו. את המקצוע הזה התחילו הרומאים. ובטח תשאלו למה קראו להם חוואים? שאלה טובה!
חוואי המיסים היה מעביר למלך כסף מראש, כמי שזורע זרעים, ואז מתחיל לגבות את הכסף הזה מהאוכלוסיה, ובכך כאילו קוצר את פרי השקעתו. כמו כל חקלאי, גם חוואי המיסים קיווה שערכו של הייבול יעלה על ערכם של הזרעים. כלומר – מדובר במקצוע יצרני...  רגל בפה
פסקל הבן עזר לאביו בגביית המיסים בכך שהמציא ורשם פטנט על מכונת חישוב מכאנית שיכלה לחבר, לחסר, לחלק ולכפול מספרים. בעזרת המכונה הזו האב הצליח לסכום את ההכנסות שלו.

מעניין שפסקל הבן לא הצליח למצוא שוק למכונה שלו ובקרב הפקידים ומנהלי החשבונות– בגלל עלויות ייצור גבוהות....

 




<< חזרה לרשימת השיעורים של הקורס

רוצה לקבל חודש חינם? או פשוט להזמין את כספית?

ליצירת קשר עימנו: support@caspit.biz טל': 077-9233325